תעודת חופה וזוגיות

והיבטים משפטיים של חתונה רפורמית

תעודת חופה וזוגיות

למרות שהטקס הרפורמי אינו מוכר חוקית על ידי מרשם הנישואין של מדינת ישראל, בפני כל זוג עומדות מספר אפשרויות להכרה חוקית כזוג כגון עריכת חתונה אזרחית בחו"ל או הסדרת המעמד של ידועים בציבור. תעודת החופה והזוגיות המונפקת על ידי התנועה הרפורמית לזוגות המתחתנים דרכה תסייע לכם להוכיח את מעמדכם כזוג בפני רשויות המדינה. בנוסף אנו ממליצים לכם לערוך הסכם קדם נישואים בעלות נמוכה דרך המחלקה המשפטית שלנו.

בעמוד הזה תמצאו פירוט על תעודת החופה והזוגיות, הסכם ממון ועל ההיבטים המשפטיים של חתונה רפורמית. מתלבטים? יש לכם שאלות? צרו איתנו קשר ונחזור אליכם!

תעודת חופה וזוגיות

בני זוג הנישאים באמצעות התנועה הרפורמית ומועצת הרבנים המתקדמים יקבלו לאחר טקס החופה והקידושין תעודת "חופה וזוגיות".  התעודה מהווה אישור לקיומו של טקס החופה והקידושין ולהצהרתם של בני הזוג בפני נציג התנועה ומועצת הרבנים המתקדמים (הרב/ה המשיא/ה) כי הם מקיימים חיי זוגיות ומשפחה במסגרת משק בית משותף.

על פי הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה תעודה זו מהווה ראיה לקיומו של קשר זוגי בעמידתם של בני זוג לפני רשויות ציבוריות . במובן זה מסייעת התעודה לבני זוג אשר בחרו במעמד המשפטי של ידועים בציבור (להבדיל מבני זוג שעגנו את מעמדם כזוג נשוי באמצעות רישום במרשם האוכלוסין) להוכיח מעמד זה.

איך מקבלים את התעודה?

לצורך קבלת התעודה על בני הזוג לחתום על שטר ההצהרה וההתחייבות ולמלא טופס מרשם נישואים. הטופס יינתן לכם על ידי הרב ואתם יכולים למלא אותו כאן באתר. לאחר קבלת כל הפרטים התעודה תשלח באמצעות דואר רשום לבני הזוג באמצעות מרכז טקסי מעגל החיים של התנועה הרפורמית.

חשוב להדגיש כי מרכז מעגל החיים של התנועה עומד לרשות הזוג בכל עניין הקשור בטקס הנישואין ובהתקשרות עם הרב/ה, לפני הטקס ולאחריו.

הסכם ממון

אנו ממליצים לזוגות לערוך הסכם ממון בכדי לעגן את זכויותיהם ואת חובותיהם במסגרת קשר הנישואים, ובכך להשלים פערים בדין הישראלי ולתקן עיוותים בדין זה ובדין הדתי. חשוב להדגיש כי הסכם זה נועד לעגן את זכויות הצדדים וחובותיהם גם במקרה של סירוב הרשויות השונות להכיר בתוקף הנישואים. כפי שצוין לעיל, בכוחו של הסכם ממון לצמצם למינימום את המגע עם מערכת בתי הדין הרבניים, באמצעות הסכמה מוקדמת לפיה יידונו ענייני המעמד האישי במסגרת אזרחית דוגמת בוררות אזרחית או בבית משפט לענייני משפחה.

החשיבות הרבה שמייחסת התנועה הרפורמית בישראל לעריכתם של הסכמי ממון והסכמים לחיים משותפים באה לידי ביטוי בהזמנת זוגות הנישאים באמצעות התנועה לערוך הסכם בעזרת הלשכות המשפטיות שלנו. עריכת ההסכם באמצעות לשכות אלו נעשית בעלות של 2000 ₪, עלות נמוכה לאין שיעור משר עריכת ההסכם בעזרת עורך דין מן השוק הפרטי, וזאת מתוך אמונה גדולה בחשיבות הסכמים אלו למערכת יחסים הגונה ויציבה.

פרטי הקשר עם הלשכות המשפטיות:
תל אביב: 03-6958218; דוא"ל: [email protected] | ירושלים: 02-6203211; דוא"ל: [email protected]

היבטים משפטיים והשלכות מעשיות של הנישואין במסגרת התנועה הרפורמית

חשוב להדגיש כי ענייני המעמד האישי הנם עניינים משפטיים סבוכים, המושפעים רבות ממצבו הספציפי של כל זוג. לפיכך, ההסברים המובאים כאן הנם הסבר ראשוני, שמטרתו מתן תשובות לשאלות בסיסיות בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.  

ייעוץ משפטי מקיף  ניתן לזוגות על ידי המחלקה המשפטית של התנועה, הפועלת במסגרת המרכז הרפורמי לדת ומדינה. שירותי המחלקה ניתנם בתשלום נוסף בתעריף הוגן (מאוד).

בנוסף עורכי הדין שהמרכז מסייעים לזוגות לערוך הסכם ממון קודם הנישואים – אנו ממליצים על כך מאוד!

הדף הבא מרכז מידע אודות ההיבטים המשפטיים במספר נושאים:

  1. המשמעות המשפטית של טקס הנישואין הרפורמי
  2. ידועים בציבור
  3. תעודת חופה זוגיות
  4. ​הסכם לחיים משותפים
  5. נישואין בחו"ל
  6. תקפות הנישואים במדינת ישראל
  7. תקפות הנישואים בפני המדינה ורשויותיה
  8. תקפות הנישואים לצורך ענייני המעמד האישי
  9. תקפות הנישואים לצורכי גירושין וגט
  10. תקפות הנישואים במדינות אחרות
  11. השלכות מעמד הידועים בציבור/ הנישואים לגבי הילדים
  12. הסכם הממון בין בני הזוג – נחיצותו ויתרונותיו​

1. המשמעות המשפטית של טקס הנישואין הרפורמי

מדינת ישראל הסמיכה את הממסד הרבני האורתודוקסי כסמכות הבלעדית לנישואים ולגירושים הנערכים בישראל. היא אינה מכירה ברבנים שאינם אורתודוקסים כרושמי נישואים. לכן אם אתם נישאים על ידי רב רפורמי בישראל, אינכם רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים אלא המעמד האישי שלכם נשאר כפי שהוא- כרווקים. אולם בפני הרשויות השונות אתם תהיו מוכרים כידועים בציבור ותזכו במרבית הזכויות של זוגות נשואים. אפשרות שניה העומדת בפניכם היא בנוסף לטקס הרפורמי שערכתם בארץ, להינשא בחו"ל . במקרה זה, תהיו רשומים כנשואים  במרשם האוכלוסין, לאחר שתדווחו על נישואיכם בחו"ל. להלן נפרט את מעמדם של הידועים בציבור ואת מעמדו של הזוג הנשוי בנישואי חו"ל.

2. ידועים בציבור

זוג החי חיים משותפים ומנהל משק בית משותף מוכר כידועים בציבור. מושג הידועים בציבור הוא מושג משפטי שהתפתח כתחליף לנישואין האזרחיים שאינם קיימים בארץ. זוגות ידועים בציבור זכאים היום למרבית הזכויות שנהנים מהם זוגות נשואים. תעודת החופה והזוגיות אותה מנפיקה התנועה הרפורמית למתחתנים דרכה מסייעת לזוג להוכיח את מעמדו כידועים בציבור בפני הרשויות.  

להלן טבלה המשווה בין הזכויות של ידועים בציבור לזכויות של זוגות נשואים

3. תעודת חופה וזוגיות

התנועה מנפיקה תעודת חופה וזוגיות לזוגות שנישאו דרכה. תעודת החופה והזוגיות מסייעת לבני הזוג להוכיח את עובדת היותם ידועים בציבור בפני הרשויות. התעודה ניתנת לבני הזוג לאחר שחתמו על תצהיר בפני הרב המחתן המבהיר להם את מעמדם המשפטי כזוג המוכר על ידי רשויות המדינה, בשל העובדה שהוא מקיים משק בית משותף. בהצגת התעודה לרשויות שונות: ביטוח לאומי, רשות המיסים, משרד השיכון וכד' תוכלו לממש את זכויותיהם כזוג ידוע בציבור ביתר קלות. נדגיש כי לתעודה אין תוקף רשמי והיא אינה מוכרת על ידי המדינה, אך תעודה דומה הוכרה בבית משפט לענייני משפחה, כראיה לקיום קשר של ידועים בציבור. לכן, התעודה מהווה "ראיה" להיותכם ידועים בציבור. ייתכן ובמקרים מסוימים תידרשו להציג הוכחות נוספות להיותכם מנהלים משק בית משותף.

4. הסכם לחיים משותפים

אנו ממליצים לכל זוג המקיים חיים משותפים לערוך הסכם בפני עורך/כת דין המסדיר את היחסים הממוניים ביניהם. מוסד הידועים בציבור הוא מוסד המגדיר זכויות וחובות של בני הזוג כגון: זכויות בנכסים משותפים, ירושה, ביטוח לאומי, פנסיה וכדו'. אנו ממליצים לכל זוג לנסח הסכם המגדיר את חובותיהם וזכויותיהם אחד כלפי השניה. עורכות דין של המרכז הרפורמי לדת ומדינה יסייעו לכם בניסוח הסכם.

5. נישואין בחו"ל

המדינה מכירה בנישואים אזרחיים הנערכים במדינות שונות ברחבי העולם לצורכי רישום. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים במדינה המוכרת ע"י ישראל, יוכלו להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין. משמעותה של הכרה זו תפורט בהמשך.

כיצד מתחתנים בחו"ל?

לכל מדינה דרישות משלה, על כן יש לברר מראש מהן הדרישות של המדינה, שאתם מעוניינים להינשא בה. את הבירור ניתן לערוך בשגרירות המדינה בארץ (לא תמיד הם מתמצאים בתחום) או בשגרירות ישראל באותה מדינה. להוכחת המצב המשפחתי יש לבקש ממשרד הפנים תמצית רישום, לתרגמו לשפת המדינה ולאשר תרגום זה באמצעות נוטריון.

על מנת להירשם לנישואים דורשת כל מדינה תקופת שהות מינימלית בתחומיה. יש מדינות הדורשות שהייה ממושכת (ספרד – שנתיים, הולנד – תשעה חודשים) ועל כן מומלץ לברר מראש את משך השהייה הנדרש.

ברישום הנישואים תידרשו להציג לכל הפחות את המסמכים הבאים:

  • דרכון בתוקף.
  • תמצית רישום הפרטים האישיים ממשרד הפנים מתורגמת לשפת המדינה וחתומה ע"י נוטריון (מקור ותרגום).
  • גרושים – תעודת גירושין מתורגמת ומאושרת ע"י נוטריון.
  • אלמן / אלמנה – תעודת פטירה מתורגמת ומאושרת ע"י נוטריון.

​את אמיתות תעודת הנישואין יש לאשר במדינה שבה נישאים באמצעות חותמת שנקראת APOSTILLE, אותה ניתן להשיג בבית משפט מקומי או בסמוך לאחד ממשרדי הממשלה. ישנן מדינות אשר אינן חתומות על האמנה המסדירה אימות תעודות באמצעות אפוסטיל. במדינות אלה אפשר לאמת את התעודה בשגרירות ישראל , לאחר קבלת אישורו של משרד החוץ של אותה המדינה. לא ניתן לאמת תעודות נישואין בדיעבד באמצעות נציגויות אותן מדינות בארץ!

ללא חותמת זו (או ללא אימות שגרירות ישראל בחו"ל) לא יכיר משרד הפנים בתעודת הנישואין.

6. תקפות הנישואים במדינת ישראל

כפי שצוין לעיל, מעמדם האישי של הנישאים בדרך השונה מזו שמציע הממסד הרבני, אינו מוסדר באופן מפורש בחוק ובפסיקת בתי המשפט. לחוסר בהירות זה השלכות שונות על מעמד בני הזוג.

להלן תיבחן תקפות הנישואים בשלושה מישורים: בפני רשויות המדינה, בעניין המעמד האישי ולצורכי גט, תוך התייחסות לכל אחד ממרכיבי החבילה: הטקס היהודי המתקדם, הנישואים האזרחיים בחו"ל והסכם הממון.

7. תקפות הנישואים בפני המדינה ורשויותיה

במישור זה נכלל מעמדם של בני הזוג בפני רשויות השלטון וגופים פרטיים, ביניהם: הביטוח הלאומי, משרד השיכון, רשויות המס וקופות החולים. בנוגע לפעילותם של גורמים אלו, מעמד של "זוג נשוי" יכול להקנות שורת זכויות וחובות לבני הזוג.

גופים אלה אינם מתעניינים בצורת הנישואים של בני הזוג. רישומם של בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין (קרי בתעודת הזהות) הנו תנאי מספיק להכרה בהם כזוג כנשוי.

כפי שצוין, טקס הנישואים המתקדם אינו מוכר ע"י משרד הפנים לצורך מרשם האוכלוסין. ההכרה בזוג כנשוי מושגת, עפ"י המדיניות הנהוגה כיום, ע"י טקס נישואים אזרחי בחו"ל בלבד.

8. תקפות הנישואים לצורך ענייני המעמד האישי

שאלת תקפותם של נישואים עלולה להתעורר במקרים של פנייה לערכאות לצורך גירושין ו/או מימוש זכויות, הנובעות מקשר הנישואים כגון: מזונות או חלוקת רכוש. במצב המשפטי הקיים, הסמכות לעסוק במרבית נושאי המעמד האישי מסורה במקביל למערכת בתי הדין הרבניים ולמערכת בתי המשפט האזרחיים. הערכאה בה יידון העניין תהיה הערכאה שאליה תוגש התביעה/הבקשה לדיון בידי אחד מבני הזוג. עניין הגט עצמו יידון בבית הדין הרבני.

לאור כפל הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים קבע בית המשפט העליון כי הדין אשר יחול על עניינים שאינם בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני יהא הדין האזרחי ולא הדין הדתי. למרות זאת, קביעתו של בית המשפט העליון לא תמיד מיושמת על ידי בתי הדין הרבניים וחשוב לדעת את יחסה של כל אחת ממערכות אלו כלפי טקס הנישואים.

עמדת בתי הדין הרבניים

במצב הקיים כיום ועל אף פסיקתו של בית המשפט העליון כאמור, קיימת אפשרות כי בתי הדין הרבניים לא יכירו בתוקף טקס החופה והקידושין שנערך ע"י הרב המתקדם וכן לא יכירו בתוקף טקס הנישואים האזרחי שנערך בחו"ל. משמעות מצב זה היא שגם אם בית הדין הרבני ידרוש מבני הזוג גט לצורך התרת הקשר (כפי שיוסבר בהמשך), ייתכן שהוא לא יכיר בקשר זה כמקנה זכויות וחובות במערכת היחסים שבין בני הזוג.

חשוב לציין כי דווקא חוסר ההכרה של בתי הדין הרבניים עשוי להצמיח יתרון ניכר לנישאים שלא באמצעות הממסד הרבני. בית הדין, סביר להניח, יחייב את הזוג להתגרש, ובמידה ושאר ענייני המעמד האישי מסורים לבית המשפט לענייני משפחה יצטמצם המגע עם המערכת הרבנית למינימום ההכרחי. אנו ממליצים לקבוע בהסכם בין בני הזוג כי הסכמות לדון בכל הנושאים שאינם הגט לא תהיה לבית הדין הרבני ואף לקבוע קנס במקרה ואחד הצדדים יפנה לבית הדין הרבני, כדי למנוע מצב בו אחד הצדדים כופה על השני דיונים בבית הדין הרבני, זאת לאור חוסר השוויון הבולט השורר בבית הדין הרבני בין גברים לנשים.

9. תקפות הנישואים לצורכי גירושין וגט

ענייני הגירושין של בני זוג יהודים מסורים באופן בלעדי, מכוח חוק, לבתי הדין הרבניים. לפיכך, אם בני הזוג, שנישאו בחו"ל,  יבקשו לפרק את קשר הנישואים יהיה עליהם לפנות, בכל מקרה, לבית הדין הרבני לצורך הסדרת הגט.

גם אם בית הדין הרבני לא יעניק תוקף מלא לנישואין, קיימת אפשרות שבית הדין הרבני ידרוש 'גט לחומרא'. בנקודה זו כנראה שקיים יתרון לזוגות הנישאים שלא באמצעות הממסד הרבני. התרת קשר נישואים מסוג זה, עשויה להיעשות באמצעות הליך מזורז, שאינו דורש הוכחת עילה או הסכמה למתן גט. בדרך זו נמנעת בעיית העיכובים בהסדרת הגירושין.

נכונותו של בית הדין הרבני להכריז על הנישואים כבטלים מעיקרם תמנע את צמיחתה של בעיית עגינות במקרה של היפרדות בני הזוג ללא גט. יצוין כי גם במקרה זה, יותרו נישואיי בני הזוג והם יירשמו כ"גרושים" במשרד הפנים. אולם כאמור, קיימת אפשרות סבירה שבית הדין יכיר בנישואים וידרוש גט רגיל.

קיומו של הסכם ממון בין בני הזוג יוכל לצמצם את המגע עם בית הדין הרבני לעניין הסדרת הגט בלבד ולהבטיח את קיום ההתדיינות בדבר הרכוש וענייני המזונות בערכאות האזרחיות (בית המשפט האזרחי, בורר מוסכם וכו').

במסגרת ההסכם יכולים בני הזוג להתנות בינם כי כל דיון ממוני יערך במסגרת אזרחית. בהיעדר הסכם תקבע ערכאת הדיון לפי מקום הגשת בקשת ההתדיינות הראשונה. למצב זה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על זכויות הצדדים. בדרך כלל, הפניה לבית הדין הרבני, מרעה עם האישה וכדאי למנוע אותה בהסכם ממון הנחתם קודם הנישואין.

10. תקפות הנישואים במדינות אחרות

ענייני המעמד האישי ואופן הסדרתם שונים ממדינה למדינה ונקבעים על פי חוקיה של כל מדינה בהתחשב בכללי המשפט הבינלאומי הפרטי.

לאור הכתוב לעיל, המלצתנו היא שזוגות הרואים עצמם בעתיד, מעוניינים בהגירה או בשהות ארוכת טווח במדינה זרה, ובני זוג שאחד מהם הוא בעל אזרחות זרה, יפנו לנציגות המדינה הזרה בארץ ויבררו את סוגיית ההכרה במעמדה האישי.

11. השלכות מעמד הידועים בציבור/ הנישואים לגבי הילדים

חששות רבים מפני הבחירה בנישואים שלא באמצעות הממסד הרבני קשורים בתחום זה. לפיכך חשוב להדגיש: מעמדם של הילדים בכל הנוגע לכשרותם והשתייכותם הלאומית והדתית אינו יכול להיפגע מעצם הבחירה בנישואים שאינם באמצעות הרבנות, בין אם מחליטים להינשא בחו"ל ובין אם מחליטים להיות מוכרים כידועים בציבור. מעמד הילדים לצורך רישום הדת והלאום במרשם האוכלוסין ייקבע לפי האם, ואם האם היא יהודייה, יירשמו הילדים כיהודים. התקשרות ההורים בטקס נישואין לא אורתודוקסי אינה מהווה גורם בשאלות של ממזרות ויוחסין. הילדים לא ייפגעו מבחירתם של ההורים, ואם יבחרו בכך, יוכלו להינשא באמצעות הרבנות לכשיגדלו.

בכל הנוגע לזכויות הילדים (מזונות, ירושה, חזקות) אין החוק ו/או בתי המשפט מתחשבים בשאלת אופן נישואי ההורים. זכויותיהם המשפטיות של הילדים מובטחות ללא כל קשר לבחירת ההורים לגבי מיסוד הקשר.

12. הסכם הממון בין בני הזוג – נחיצותו ויתרונותיו

אנו ממליצים לזוגות לערוך הסכם ממון בכדי לעגן את זכויותיהם ואת חובותיהם במסגרת קשר הנישואים, ובכך להשלים פערים בדין הישראלי ולתקן עיוותים בדין זה ובדין הדתי. חשוב להדגיש כי הסכם זה נועד לעגן את זכויות הצדדים וחובותיהם גם במקרה של סירוב הרשויות השונות להכיר בתוקף הנישואים. כפי שצוין לעיל, בכוחו של הסכם ממון לצמצם למינימום את המגע עם מערכת בתי הדין הרבניים, באמצעות הסכמה מוקדמת לפיה יידונו ענייני המעמד האישי במסגרת אזרחית דוגמת בוררות אזרחית או בבית משפט לענייני משפחה.

על מנת למנוע טרחה מיותרת מומלץ לערוך את הסכם הממון לפני הנישואין האזרחיים. אם הסכם הממון נערך ונחתם לפני הנישואים האזרחיים יש לאשרו על ידי נוטריון. אם הוא נערך לאחר ביצוע הנישואים האזרחיים – יש לאשרו על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

לפרטים בדבר עלותו הנמוכה של עריכת הסכם הממון לזוגות אשר נישאים באמצעות התנועה ליהדות מתקדמת, יש לפנות למרכז הרפורמי לדת ומדינה: 03-6958218.

בני הזוג יישאו בנוסף בתשלום אגרה לנוטריון או לבית המשפט לענייני משפחה לשם אישור ההסכם.

דילוג לתוכן